השתתפתי בתוכנית במהלך השנה הראשונה של המלחמה, שמטרתה הייתה תמיכה בצוותים רפואיים בבית חולים, והיוותה עבורי מרחב מקצועי משמעותי ללמידה ולהעמקה. במסגרת התוכנית ליווינו אנשי צוות במפגשים אישיים, שבועיים ועדינים, שאפשרו עיבוד של חוויות מורכבות מתוך עבודה מדויקת עם כלים מעולם הגוף- נפש ופוקוסינג, וחיזקו תהליכים של ויסות, התאוששות ושיקום רגשי בתוך הרצף המקצועי שלהם.
התוכנית נוהלה ברגישות ובמקצועיות רבה על ידי עדי פרקש, שהייתה קשובה לצרכים שעלו לאורך הדרך, התאימה את המסגרת באופן חי, וליוותה את התהליך בנוכחות תומכת ובחשיבה קלינית מעמיקה. מרחב הסופרוויז'ן שניתן לנו כמלווים אפשר למידה מהותית מתוך השדה, חידוד ההתערבות הטיפולית, והעמקה בעבודה עם צוותים רפואיים בתהליכי שיקום. עבורי זו הייתה חוויה מחזקת ומלמדת, שאפשרה תרומה אנושית מדויקת בתקופה מאתגרת, לצד התפתחות מקצועית משמעותית ויישומית.